מדריך המס לביצוע רילוקיישן (Relocation) - עצות פרקטיות לביצוע- חלק א 

מבוא
בעשר השנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של ביצוע רילוקיישן על ידי ישראלים לצורכי עבודה. בין המדינות המוכרות אליהן עובדים ישראלים רבים בעקבות עבודתם ניתן למנות מדינות דוגמת ארה"ב ובריטניה, מדינות מסוימות באפריקה (קונגו, אנגולה, דרום אפריקה) ברזיל ועוד.
פעולה זו של שינוי מקום המגורים לצורכי עבודה ושהות במדינות זרות לתקופות ארוכות מעלה שאלות ובעיות מס רבות הנוגעות בעיקר ובראש ובראשונה לתושבתו של אותו עובד. עובדים כאמור נוטים פעמים רבות לעזוב את ישראל, להפסיק לדווח על הכנסתם בישראל ולחזור לישראל כאילו כלום לא קרה לאחר תקופה של מס' שנים. עובדים כאמור שלא דאגו להסדיר את בעיות המס העשויות להיווצר במועד שהותם מחוץ לישראל עשויים למצוא עצמם בפני בעיה חמורה עם שובם לישראל, וודאי וודאי אם בטעות עוד יבקשו לקבל הטבות מס של תושב חוזר. בפני אותם עובדים עשויי לעמוד סיכון של שיעורי מס גבוהים בתוספת קנסות וזאת לצד סיכון פלילי בגין עבירות אי דיווח ואי ניכוי מס.
ברשימה שלהלן נבקש להציג בקצרה את האפשרויות העומדות בפני אותם עובדים בכדי להימנע מאותן "תאונות מס", להלן נראה כי חלק מן הדרכים לכך הינן קלות. חלקן מהאחר סובך יותר ליישום ומעט יקר. בסופה של רשימה זו ננסה לתאר במס' קצר של מילים מהן הפעולות אותן כדאי לעשות לפני ביצוע הרילוקיישן, כאשר העובד מצוי עדיין בישראל, מה כדאי לעשות לאחר המעבר לחו"ל ומה כדאי ומומלץ לעשות עובר לחזרה לישראל.
שלב א - מה כדאי לבחון לפני הנסיעה:
עובר לביצוע הנסיעה לחו"ל מומלץ מאוד להיפגש עם מומחה מס הבקיא בדיני המס בישראל ובאספקטים הבינלאומיים. בבואכם לאותו מומחה יש לספר לו לאיזו מדינה בכוונתכם לעבור, לאיזו תקופה? האם המעבר יעשה עם המשפחה? ועוד. המומחה ישב עימכם ויברר נתונים נוספים בכדי לבדוק האם ניתן יהיה להציג אתכם בעתיד כתושבי חוץ - או שמא לא ניתן יהיה להציגכם ככאלו גם במידה ותיסעו לתקופת זמן ארוכה לחו"ל.
מבלי להיכנס לפרטים כיצד מוגדר "תושב חוץ" לצורכי פקודת מס הכנסה בישראל, יש להבין כי פעמים רבות ניתן לטעון שאותו עובד הינו תושב של שתי המדינות, יש לו זיקות כאלו ואחרות לשתיהן. פקודת מס הכנסה קובעת שורה של מבחנים אשר משמשים כמעין "שוברי שוויון" לצורך הקביעה האם מדובר בתושב ישראל או תושב חוץ. גם אמנות המס שעליהן ישראל חתומה עם מדינות שונות בעולם, ואשר הדין הקבוע בהן גובר על הדין הישראלי הפנימי קובעות "מבחני שוברי שוויון", לא תמיד מבחנים אלו זהים בסדרם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
לאחר הצגת הנתונים בפני אותו מומחה וניתוח הדברים בפניכם יהא עליכם לפעול באחת הדרכים הבאות:
שלב ב' - אתם תושבי ישראל
כאשר המדובר במקרה בו המדובר בנסיעה שאינה לתקופה ארוכה מחוץ לישראל וכן מירב הזיקות של אותו עובד נותרות בישראל הרי שלא ניתן יהיה לקבוע כי הוא תושב חוץ ויהא עליו להמשיך ולדווח למס הכנסה כתושב ישראל. יחד עם זאת במקרה שכזה ניתן לדווח בדו"ח האישי על הוצאות שונות. דוגמת אש"ל, חינוך הילדים (בהתאם למס' הילדים), דיור, הוצאות טיפולים רפואיים ועוד כמו כן נקבעו שיעורי מס נמוכים יותר בגין הכנסות אלו (ראו כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982).
שלב ג' - אתם תושבי חוץ (חוו"ד)

פעמים רבות העובד המבצע רילוקיישן אכן עונה להגדרות החוק והפסיקה לפיהן הינו תושב חוץ, יחד עם זאת עובדה זו אינה משמשת ערובה לכך שרשויות המס יסכימו לכך. במקרים אלו מומלץ (ממש אין לוותר על כך) לקבל חוו"ד ממוחה המס בו נועצתם לפיה אתם אינכם תושבי ישראל אלא תושבי חוץ ולכן אינכם חייבים במס בישראל. חוות הדעת נועדה בראש ובראשונה להגן עליכם מפני סכנה של טענות פליליות כנגדכם והיא משמשת לרוב כאשר המדובר במי שסכומי הכסף שהרוויחו/מרוויחים בחו"ל אינם גדולים מספיק בכדי להצדיק תשלום לאותו מומחה מס בכדי שייצג אותם אל מול רשויות המס וכן אינם מצדיקים את ההגעה לפשרה שתיכפה עליהם על ידי רשויות המס.
היה והמדובר בעובד שהסכומים אותם הרוויח כן מצדיקים הגעה להסדר עם רשויות המס לצורך השגת שקט נפשי מוחלט, הרי שאכן מומלץ לפנות לדרך זו השלישית כפי שנסקור אותה להלן.
שלב ד' - אתם תושבי חוץ (הסדר אל מול רשויות המס)
בשונה ממה שסבורים אנשים רבים, הרי שאין חסינות מפני טענה של רשויות המס כי הינך תושב ישראל ולא תושב חוץ. גם אם התגוררת 8 שנים בחו"ל, למדת ועבדת שם ואולי אף נישאתם שם עדיין תמיד ניתן יהיה לטעון כי לא עזבת באמת את ישראל והינך תושב ישראל. מקרים כאלו בהם מעלות רשויות המס טענות כאמור מוכרים לכל מומחי המס והינם מקרים של דבר יום ביומו.
בכדי "לקנות" שקט קבוע מומלץ לכל מי שיכול לפנות להגעה להסדר אל מול רשויות המס, לפיו הוא בעל מעמד של תושב חוץ. את הפניה הנ"ל מומלץ לעשות עוד בשלב בו אתם שוהים בחו"ל ולכל הפחות מס' חודשים קודם לחזרה המתוכננת לארץ. את הכדאיות לביצוע מהלך כאמור יש לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו בהתאם לשווי ההכנסה אותה הפיק אותו עובד בחו"ל וכן עלות ביצוע ההסדר האמור.
סיכום שלבי הפעולה המומלצים:
1. פניה למומחה מס עובר לנסיעה לחו"ל לשם קבלת ייעוץ, בדיקת הנתונים והמלצות באשר לאופן הפעולה בהמשך בכדי לחזק את סממני התושבות הזרה;
2. במידה ולא ניתן לטעון שאתה תושב חוץ, עליך לפנות לרו"ח במטרה לנסות ולדווח על הוצאות שונות במהלך שהותך בחו"ל בהתאם לכללי מס הכסה הנוגעים לעניין זה;
3. במידה וניתן לטעון כי המדובר בתושב חוץ, הרי שעובר לעזיבתך אץ הארץ יש לדאוג לניתוק מירב הזיקות מן הארץ לצורך חיזוק סממני התושבות הזרה. בנוסף, במהלך שהותך בחו"ל (מומלץ כמה שיותר מוקדם) - משמע במסגרת ביקור בארץ, מומלץ לבחון האם עליך לפנות למסלול של הסדר עם רשויות המס, מסלול של חוו"ד או לחילופין לחבר בין שתי המסלולים.